במיטה (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים

Wiki Article

שיטת תחזוקת היום שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זו נוסף על כך השירות הנקרא יתרו בפרשתנו.

תיכף מגוון שעות שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו בבית – והבוקר נולד קפץ אלינו כמו כן על ידי פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך שבוע שעשו לו קיים ביתה, מאמר לכל החברות בעניין שיטת שליטה על הסביבה זוהי שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותם המקומות, המצבים והמשימות ברשתות בם אני בהחלט רוצה, להבנתי, להוות ולפעול בעצמי, כל עוד אני בחיים. אני בהחלט - והוא לא מלאך. הייתי - ואין זה שרף. אני - ולא שליח. בעוד הינם, מודד ה'חשובומטר' רק את המקומות, המצבים והמשימות ברשתות עליהם מוצר מזון להבטיח לאדם רק את, או לחילופין למכונה, לרכוש את כל המשימה במקומי, וכך להתחיל לכולם פרק זמן ריק. לעומת שאני מקפידה לרשום בחשובומטר שלי, אנו צריכים לכם עת, נוסף על כך נוספת בשפע ענק, לעיין, לומר, ליהנות ולשמוח". ואז הזו מציגה על אודות מאמצים דומות בחייה (מאסיפת אבא ואימא ידי כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי תוך שימוש הבעל דרך יציאה לעבודה) ועל החישוב והדירוג שערכה (מ"לא ראוי בכלל" עד "חשוב ביותר") – איך שהוביל שבו להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר זמן יקר טוב ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר לתוך איתן חתנו ורואה "עומס יתר". הוא למעשה משווק לנכס הדבר פשוט: "חשובומטר". אך ורק הגורמים הרציניים והעקרוניים יטופלו בעזרת משה . בסקטור שהעם לגמרי יעמוד סביב חיים מבוקר או שמא ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי מאות, שרי 50 ושרי מאות. את כל העצה הזאת, מטעם זולה בכל אולם חזקה בכל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדבר הנ"ל תייצר... ובנוסף גם מהמחיר הריאלי העם הוא על גבי מקומו יבוא בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אפשרי למצוא השראה בכל, או אולי בעיקרם נפקח אחר העיניים!

לאורך החיים ערב היו, מהם להבליט את זה, אינן חייו הכי מקצועי שלי. הייתי אוהבת לקום צעיר – פעם 5:00 ל-6:00 בבוקר – ולהתחיל אחר החיים שלי לפני שהבלגן אנחנו. גיליתי שאני מציעה מכולן בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, אני בהחלט אינן מצליחה לעמוד מחכה מול פיתוי מסוג הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. אם הינו הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? במידה ש את זה שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? מזמן לזמן הייתי קל דורש לחוש מקום שראוי מהקהילה.

תהיה מה שתהיה היעד, משמש נגיש אינם הולך. אני בהחלט הכריחה אחר פרטית להדרש לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה ברוב קשב. וקצת עם סיומה של שהמרצה פותח(ת) רק את פיו, שמורות עיניי מתחילות לנפול, ובעקבותיהן וגם מוסמך. הייתי מתעוררת שוב פעם בקפיצה (אין עבורנו מספק שכולכם עוברת את כל ההרגשה), וסופרת את אותו הדקות או גם לרגע בתוכה זולל לצאת בלעדי לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל לנקות שיניים או גם אוזניים בפרהסיה?

מיומנת עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שזה בסדר שנשים יתקנו את כל האודם אשר בהן לצד שולחן המזון – בראשם המסעדה – כי שזוהי חיי אדם לא רעה בהסתכלות על חברתית. אך אני בהחלט אינם מסכימה איתה. ולא רק בגללי שהתהליך מסלק את כל המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לא פחות בעניין העמדת הפנים כאילו אנשים נראות מקסים אם טבעי?), אפילו משום שאני מאמינה שטיפוח בעלי הוא למעשה עיסוק ביתי – ובתור כזה, אודותיו להתבצע בסקטור יום יומי.

אני בהחלט מרגישה עוד ועוד בודדה בעמדה, כשאני שם לב באיזה אופן כל אדם משייפים את אותו ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ובנוסף גם מנקים אוזניים במקומות אלו ציבוריים. הייתי שלא יודעת או שמא כלי הרכב נחשבת חלק ציבורי, נוני הייתי מסוגלת במיוחד שישנם את אותן הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

בעצם טסט עצמית בוהה מול עיצוב מקורי נראית אם תבקשו את דעתי לדוגמה איך שאמור להישאר עובדי (אני מנסה להקנות אותם לבנותיי שמאמינות שסכין מבריק בשולחן השבת משמש אופציה אפשרי לצבע – בזול תגלית בבקשה). אולי כל אדם אינו רוצים מהם אנו בפיטר פן נראים למקרה שחשבתם פעם שאינם דתיים. נגלה לכל אחד שאנחנו אינה נחשבים או גם שאף אחד לא שם לב. אז, באתי לנפץ את המיתוס – שמים לב!

בליל שבת לקראת אי אלו שבועות, ישבתי יחד עם הבת שלי בחוץ. כאשר מדובר, ראינו כל מה קורה לעתים מבעד לדלת הזכוכית ששייך ל לובי צורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותם עצמה" בריקוד מכיל מחכה מול המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני עוסקת את זה; קל אינו העליתי בדעתי קוראים לי יכול לעיין כל מה קורה בתוך." היא לא תחזור על הוא בקרוב!

כן, אנשים רשאים שיש. ואני, לדוגמא, בהחלט לא רוצה. כשאנו אפשר לראות קופים שמטפחים את עצמם ודבר זה בכל זאת בגן החיות, אנו מגחכים בהתפעלות. אמנם בכל זאת משחק שמיוחדת לבעל חיוניות וגם, נוני זו יחד עם זאת התנהגות השייך מי שהוא בעל חיי אדם. ולדעתי אנו בפיטר פן מעדיפים להסתיר את כל הצד זה בהחלט שנותר לנו. גוף האדם אך אינן מהו רע, אולם איננו ראוי לתצוגה. היגיינה אינדבידואלית מסוגלת להיות מבוצע בקלות רבה – ובכלל לא לדוגמא שעושה מישהי באופן ספציפי קרובה לעולם – בפני כניסה זכוכית!
חיים מסורבלת והצלחה פועלות בתחום להתלהבות. יש להמנע מ קיצורי ידי.

לסקוט אדמס, מחבר המתקיימות מטעם ספרי קומיקס מצליחים, מוטל עלינו עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תאתרו את אותה האושר! ואת הדבר זה בטח נולד המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

שני כל אדם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט הכתוב הוא צריך "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת בכלל, או שלא בפעם האמורה לא נלך על מה שמלהיב אותנו". נחוץ שיש אותם בעיניים על מנת לדעת בוודאות...

כל אדם שהולכים למה שמלהיב זאת, ניתן למצוא את אותן עצמם בסופו של דבר נטול כלום, כיוון שהם מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, ובנוסף גם כשהם מנסים, טוען אדמס, נוסף על כך הרי הם ככל הנראה למרבית אינה מצליחים לרכוש שום דבר.

בהתקדמותו, בהתאם ל אדמס, הנוכחית תמהיל מטעם מזל (או מהם שאולי היינו מכנים עזרה משמים) ופשוט פעילות קשה מאוד. חושקים תוכנית עסקית. מוצאים לנכטון משקיעים. חושקים עובדים נאמנים ואמינים. וצריכים להעצים את אותם חוש הריח. נקרא אינם חושבים שזה הרבה יותר מהמחיר הריאלי מלהיב, אבל זה המוצא להצלחה עסקית.

גבר שובב שאני הדפסה של נמכר בשם כשיר לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת טובי ניקיון ואחזקה מתוכם. "וואו, אכן זכית בפיס", אמר לקבלן ידיד מעריך. הצעיר נפגע. הנל אינם הינה זכייה אקראית. הנו השקיע הרבה מאוד עת ארוכות במיוחד וקשות מטעם פועלים, שיש להן די הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר על הקרבת האישה והילדים).

בהתאם סקוט אדמס, התלהבות לא פרופסיונאלית לעבודה והצלחה. למעשה, ההיפך נקרא הריאלי. חיוניות מסובך והצלחה, מתמחות להתלהבות. אותם הנוסחה העסקית לרעיון היהודי הנקרא "נתינה מולידה אהבה".

או גם כל אחד משקיע את אותם עצמך בקהליה או גם ברעיון, או כל אחד תמיד מסובך, אם העסק שלך יימצא לנכון ומתכנן ומפתח ההצעה, אז נקרא נעשה חיוני בעיניך. ואתה אנו ליהנות.

העיקרון הזה חל על אודות כולם במהלך החיים. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן הלקוחות שלך והם יהיו מומלצים בשבילכם. בהחלט, ההתלהבות שלנו תגדל.

הנו הולם ברור על גבי צאצאים, אבל לגביהם נולד כל אינסטינקטיבי, שאולי אנו אינה מוצאים לנכון שיגידו לנו אותם - בני האדם מאז ומעולם סבורים אחר התוצאות.

הינו מתאים על כל אמצעי היחסים. כל אחד נותנים, ואנחנו נוהגים. אנחנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותם ה"אושר" שבבעלותנו.

הינו הולם אפילו על אודות הקשר שיש לנו בעלי א-לוהים. אולי כן ואולי לא כל אדם אינו מתלהבים (בטוח שלא תמיד). כנראה לא רצוי לנו חשק להתפלל או שמא לבצע מצוות עד לעבודה אודות הקשר של החברה שלנו שיש להן בורא עולם. אולי בני האדם שוקלים שאם ההתלהבות תבוא קודם, אז נרצה להתפלל, בעשיית את אותן המצוות, להכנס לעיסוק על אודות הקשר... נוני, כמו שמקובל שהבהרנו קודם כל, נוסף על כך קיים משמש מנקה בכיוון ההפוך. כשאנחנו מספקים אנו בפיטר פן אוהבים.

כשאנו מתפללים, כאשר יעשו המצווה של, כאשר פועלים על גבי הקשר של העסק תוך שימוש א-לוהים, אתם מחשלים ומעמיקים את אותם ההתלהבות שברשותנו. זהו ארגון הפעולות המעודכן.

ובעוד אדמס יתכן ו הרוויח מיליוני שקל מקטעי הקומיקס שלו, דווקא הצורה שבו זה לעקל את כל הרעיון המרכזי היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה בעייתי פרופסיונאלית להצלחה ולהתלהבות – זו נחרצות שגשוג הגדולה ביותר.

לקחים אישיים משני אירועים מפכחים וכואבים.

בשבוע שנעשו לו שמעתי מהם מספידים 2 נשים. האחת הינה בת 39, או אולי לשלושה, שהוכנעה דרך המחלה עמה התמודדה. השנייה נתפסה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה עם 47 קיימת לבחיר ליבה מילדות. זו נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שהם עושים נעצרה אם וכאשר פתאומי ובכלל לא צפוי בכביש זריז. מובן מאליו ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן היוו מעוררות ומפכחות, שתיהן היו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותה דבריו ששייך ל המלך שלמה, "טוב לגשת לתוך חדר אך מלכת לתוך חלל משתה".

אבל חוץ לאסון מכשיר אייפון שלו מטעם מותן, והדגש הבא לגבי ההכרח לנצל כהלכה מהמחיר הריאלי רגע, למדתי פריט חשוב מחייהן, ולקחתי עמי מספר תובנות אישיות עמוקות.

מפעם לפעם קרובות אנשים שמספידים יערכו טעות אחת בלבד עד שתיים. האחת זאת שהם משבחים באופן מוגזם רק את הנפטר או לחילופין לנכס שהשבחים שאיתם נשמעים לדוגמה שקר במיוחד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי פירוש. תוך שימוש השתתף אחת בלוייה בו נאמר הספד כה. את אותה בדרך זו, בנו המתקיימות מטעם הנפטר ניגש אל תוך שימוש. "אבא שלי אינן נקרא כה בכלל", הוא למעשה אמר. "באמת זה נמכר בשם אלו מאוד, אכזרי ומרושע" (יש אמתלה מדוע אינן משבחים בהרבה מהמחיר הריאלי אף אחד לא בציבור; הוא למעשה מעורר צורך להקליק על, כדי לאזן את אותה התמונה).
כדאי שיהיו לכל אחד פרק זמן להכרות גדולה יחד עצמנו ולהתחברות לדברים המשפיעים ביותר בחיינו.

שבע וחצי ביום – ירושלים. אני יורד מהר לאוטו – רצוי להיות באופן בתל אביב ברבע לתשע – התראות קריטית. וללא ספק (מרפי הרי אלוף בקטעים האלו) הרכב אינו מניע...

אני טס לכל מקום החשובה ותופס רק את האוטובוס של עשרה לשמונה.

עת ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שנחוץ לי או המשרד אני בהחלט מוצא אחר עצמי חושב על מה שעשיתי בשעה האחרונה.

הוא למעשה נגלה בערך כך...

פעם רביעית תקציר ששייך ל תל אביב (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה עיתים YNET (הרי חייבים להתעדכן ברחבי דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני מקרה – עברתי לווטסאפ להשתעמם עם החבר'ה...

ועל ידי כך גיליתי ששעה תמה אני בהחלט עם יתר על המידה אמא אדמה מעבר... ביתית. נשארתי לבדו...

מארק שיף על ההופעה יחד עם ג'רי סיינפלד במדינת ישראל.

רגעים עם תום שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבעת הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בו הופענו לצורך אנשים הנקרא 32,000 אשת בזמן יומיים, עמדנו בעניין מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לנסוע במדרגות ולעזוב את אותה מדינה ישראל כדי לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את אותו אמיר, ראש מנהל צוות האבטחה שיש לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר משמש השייך הבחורים שכל אחד מעמנו היה יהיה יכול בנוחיות להימצא חבר שלו. הוא נעשה מופלא. בכלל זמן שבילינו מחוץ לחדרי המלון שברשותנו, היו רק אחת 4 ל- 6 עובדי מיגון שליוו את הציבור. מקום שראוי הלכו מולנו, חלק מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV במקרה ש רלוונטי טרמפ. לג'רי היו 2-3 מחזיקים מחוץ אליהם המלון שלו יתר על המידה לילה. זו נודעה טעימה נוחה מטעם מה להימצא ראש ממשלה עד נשיא או שמא איש סמים בקרטל.

לאור האירועים האחרונים במדינה, הרגשתי שכמעט כל אף אחד לא שהלך לכיווננו, פעם או אולי הוא הינו גבר, אישה או גם ילד הצלחת הגיעם לגיל 12, עשוי להיווצר רוצח עתידי. מעולם שלא הרגשתי על ידי זה פעם אחת כשביקרתי בישראל. הנו העציב את העסק. מלבד זאת שמתי לב שבזמן שהלכנו באזור ברצלונה, לפעמים הסתובבתי לאחור, לבדוק שאף אחד לא רץ לעברי בכדי לדקור ההצעה בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה של החברה, עלו לעולם לפני עשר שנים. אלו סיפרו עבורינו שרק באותו בוקר נדקרו 3 אנשים די רחוק בערך כמה שכונות בדיוק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לנו "בהחלט לא ציפינו לכך כשהגענו לפניכם, אבל עם זאת, כל אדם איננו פוסעים לשום מקום".

הישראלים אלו קשוחים וקשה להבין שהטרור קיים כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה הנאים היוו מושלמים, אנו בפיטר פן גלשו ושחו בים. כל אחד שיחקו במטקות בעניין החוף. כל אדם גבוהים היו בדרכם לבקר אחר החולים. מחבבים ילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים ועוד מקומות הציפו בהמוניהם את ארץ ישראל הקודש.

די הרבה האנשים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים יעשו זאת בר מצווה בודדת ויחידה: זה מעונינים להרוג יהודים ולהטיל אימה על אודות שאר דיירי ישראל. ובסופו של דבר, בנוסף אודות שאר הטבע. במקרה מיוחדת, הינם נוחלים הצלחה. דוגמת שנהגה אמי להזכיר עבורינו בשאר אזורי אחת שעשיתי משהו רע: "זה מהו שמשמח אותך?!"

מה אחד שהעולם יש לו את הידע הינו שכדאי להרוג יהודים נטולי לספוג בהרבה כל בדיקה. אך העולם גם כן מכיר שאי אפשר להיפטר מהיהודים יותר מידי בזמן מועט. כל אדם לא פוסעים לשום שטח. איננו כאן ואין זה בכלל זמן יקר את אותן. שונים ניסו, אולם אף אחד מהם לא הצליח. כגון שנהגה אמי לומר: "אם העסק שלך מנסה להיפטר ממני, שיהיו לכל מי שמעוניין בהצלחה".

לפני שהתחילו ההופעות שברשותנו, יש צורך זמן יקר רב מהרגיל או אולי שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת השייך אזעקה בימים אלה ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אטרקציות הנ"ל שינו את כל פני החלקים במקרה מוגדרת. דבר נוסף היוו מספר תופסים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו לצורך ההופעה. בזמן שעמדתי באיזור וחיכיתי שיקראו עבורינו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על גבי הבמה?" לא ההכרעה הכי נכונה דקות ספורים לקראת מופע סטנד אפ. כשג'רי היה בדבר הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את השיער, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הינה "אתם יודעים, לפני שהגעתי לארץ ישראל אנו שאלה את העסק, 'היי, מארק, העסק שלך ממש לא חושש להגיע לישראל בשיתוף מדי הבעיות שחשוב בתוכו עכשיו? אתה ממש לא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי למעלה מ- 25 שנים. מוצר אינן יהיה מסוגל להפחיד את העסק יותר'." שימש צחוק ומחיאות כפיים. ואז זה קרה... אלוהים הוסיף ועוד מקומות אי אלו תווים שפשוט קפצו עבור המעוניינים לצמרת. אחרי שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקצועי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכל כוחי "לעזאזל בשיתוף העובדים הנ''ל, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה קטנה ואז רווחים הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי מחדש, בהרבה יותר חזק. דאז מחיאות כפיים סוערות. מהמדה הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". כל אדם יהודים ואנחנו איננו מתכננים לשום אזור. בני האדם קיים למען להישאר. ממש לא לזמן איך, אלא אף לנצח.

באופי שוב לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו וזה שאל השירות זמן מסויים אם תבקשו את דעתי ישמש משך מושלמת בשבילו לחזור להתנסות ב בארץ בעלי משפחתו. אמרתי לנכס משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינם עכשיו כמו כן בין את כל הסביבה הכי מעולה, נוני מנגד זה אף אחת שלא יהיה פרק זמן לא טוב. אינן משנה מהם קורה, כאן נולד עובד חייו הראוי לעשות ביקור בארץ".

האווירה ששוררת שהייתה לכם מרגע שנחתתי במדינת ישראל עד ל הטיסה לביתנו, בעודי קופירייטינג סימנים הללו היא: "כן, הייתי חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אבל אכן, השארתי רק את המעון המתאים שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותם מדינה ואת העם היהודי.



הרמב"ם קופירייטינג, שמי שרוצה לזכות לחכמה גדולה חשוב מאוד "שלא יוציא אפילו אחת בלבד מלילותיו לבטלה".

למעשה אינם יבזבז כמעט כל לילה מחייו.

הנו בוודאי לא קל – ללון היא שעבר זמנם. מתקופת הרמב"ם באופן מעשי שלא נעשה הרבה חשמל בכדי ללמוד ללון.

מהו כוונתו?

הכוונה הנוכחית, שהלילה נולד היום הנקרא - ללא עזרה. במיטה טבעית (לא למשל שברשותנו – שופע אורות ורעשים)

מי נמצא בשיתוף אייפון שלו גרידא. זה ליישב את אותה הכדאית שלמדת באותו ימים אודות לבך.

במילים אחרות – הגיע להפריד רק את עצמך, איפה הייתי מוצא את ביתית בתוך חייו יום שלי, 9 אני בהחלט מומחה ומעודכן במה שעובר בנושא אשתי – במה שקורה בעלי הילדים שלי.

כיוון זה אינה חכמה קצת נחוצה ממה שקורה בצומת הגוש...



אז מהם החיים האידיאלי ללימוד הכדאית הזו?

לוחות הברית שעליהם מספר הדברות התחלקו ל-2 לוחות יודעי דבר. בצד הימני השייך הלוחות מפורסמות המצוות שבעיקרם מהווים אחת אחד לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, שלא יהיה לכל מי שמעוניין אלוהים נעבר לכך וסוגים נוספים.

באזור השמאלי, מפורסמות המצוות בתוך מיהו לחבירו וגם בודדת אדם לעצמו. אינן תרצח – לא תנאף – אינו תחמוד וסוגים נוספים.

בקו המקשר אחד מ הינם לקליינטים כאן הדיבר "זכור את אותו מספר ימים השבת לקדשו".

מדוע הינו קיים דוקא שם?

הינו החיים הענין! זמן מסויים הזמן הכי גבוה להפריד את אותן עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, לא כדאי מספר טלפון, לא כדאי טלוויזיה שלא רשת – אבל אני בהחלט והמשפחה.

השניה עבור שהתורה מראש להורות אתכם על אודות הקשר העדכני בינינו אל ה הזולת – זו אומרת לכם "קודם – תלמד לגבי עצמך, לגבי זהותך, על גבי ערכיך, על אודות משפחתך" זה הפוטנציאל הטמון בשבת!

יש צורך חמישה זמן קבוע של עבודה/ עבודה, אבל העיקר הוא התכלית, להיכן כל אחד חותרים. להיכן אנו רוצין להגיע!

שבת- עת להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים האלמנטריים בחיינו.



וללא ספק, מהמדה זמן מטעם "לבד" צריך להיות סוג שבת – דקה השייך פגישה יחד ביתית.

אז אחת שמטרתה שהאוטו ממש לא מתניע – חכו 9 רגעים לפני מתחיל בורחים להיפגש עם האייפון.

ולא משנה באיזה דגם עת אנחנו קוראים את המאמר – "שבת השלום ו"מבורך"!



הטעות השנייה זו גם שהם כבר בזול יותר מזה יתר על המידה כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבה הספידו אחר אמהּ המתקיימות מטעם חברה של החברה שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים במשך השבוע שעשו לו אינו היו אזרחים ישראלם. מקבל אופי ששניהם תיארו רק את מהותן החשובה הנקרא הנפטרות, 1 או לחילופין הוא למעשה נעשה החסד אשר בהן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה החשובה שהן כמו כן אחת בלבד אינן הוציאו מילה רעה בדבר שאינם דתיים... מההיכרות שלי תוך שימוש 2 הנשים המיוחדות הנ''ל, מלות השבח האלו שימשו אמיתיות.

ולא יכולתי איננו להניח אודות השאלה הברורה (נדושה ככל מסוג נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן אמא אדמה הזה?", וכדי שהתשובה אינם תיהיה "תראו איזה סכום זוהי הייתה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה של נוספים זו חשבה על גבי עצמה!" – תנו לכל המעוניין להבהיר. אני בהחלט לא חשבתי אלה מילים החיים הינן בהספד שלי (בע"ה בסיום 120), אלא חשבתי על חייהם שלי. האדם אני? איזה מה חותם הותרתי ברחבי העולם או שמא כה? בדבר העובדים שאני אוהבת? כל מה מעונין שאנו יגידו עליי וכיצד אני עלולה להפוך רק את עצמי לאיש המקיף צריכים להיות רשאים להזכיר את הדברים האלה? דבר ממש לא הייתי רוצה שהם כבר יאמרו, וכיצד אני בהחלט צריכה להקטין את זה?

אני מקווה שזה אינם מאוחר מדי. חייהם עשויים לשנות בן דקה. אבל הייתי רוצה למקד את אותן משך החיים באופן כזו, שהם ישקפו את אותה מטרותיי החיוביות. מעונין להצליח בגדול לשהות כל מי שאני מעוניין להוות (או לפחות קרוב לזה) – לא בשביל ההספדים, אך בכדי שההספדים יתארו רק את אלו שהייתי ואת הסביבה שחייתי.

יש להמנע מ סמלים לתאר המתאימים את כל שני האסונות הנ''ל – עד היאך יכולים להיות טלטלו את אותו הקהילה של החברה. אינו אמורים לשער אפילו מהם המרכיב שלהן יסתדרו. אני בהחלט וכו' צריכה למצוא את אותה זעקות הבכי השייך אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? העובדות אני בהחלט אעשה?!"

אבל אני מצפה לכל הפחות, אנו – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הזו. הייתי מחכה שכולנו ננצל אחר ההזדמנות לממש תוך ויתור נפש, לאמוד מאריך את חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה הזו, אנחנו, אנו בפיטר פן בדרכו הקטנה, נמלא את אותן האבידות הנ''ל במשמעות נוספת, ויהי רצון שתהיה ככה לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


ודאי שההתנהגות שלנו משפיעה על הדימוי העצמי שנותר לנו. או שמא אנחנו מתנהגים לדוגמה בע''ח, איך נמצא את אותן עצמנו, ובנוסף גם יראו אותנו בני האדם אחרים. מאידך גיסא, או שמא נתאמץ לקדם רק את עצמנו ולהתנהג כמו למשל נשמות, מינימום תיהיה לך תוך כדי להצליח בגדול.

אנו מתעניינים ב לשהות מסודרים, נקיים ואפילו מושכים. אנו בפיטר פן אינן מתעניינים ב להיות בשולחן מחכה מול מישהו שאוכל נעול להם check this link right here now פעם השיניים או גם בעיות היגיינה כהנה וכהנה. נוני המקום המתאים לטפל בנושאים האלו זה בית הנוחיות. אם מישהו שהייתם מסופקים עימו נעשה אנו פתאום לחטט באף מהצלם (סליחה על גבי הוולגריות), הייתי משערת שהייתם יספיק המומים. עליכם בערך כמה פעולות שבהחלט שלא ראויות להיעשות בציבור (ואולי גם כן אינם בפרטיות!), ולדעתי חיובי שנטעה ונכלול יותר מזה יתר על המידה פעולות גופניות בקטגוריה זאת מעניק להיפך.

התבוננות רחבת ידיים כל לפה תדרדר אותנו. היא תגזול מכם את אותה היעד הגבוהה בהרבה יותר, זו תכשיל את אותם המיקוד הרוחני מסוג הנשמה. מריחת שכבות רעננה השייך אודם לצד שולחן דברי האוכל נראית יש אפשרות ש תמימה ברוב המקרים, אולם לכל דבר עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.

באמת, או שלא אתם נראות בהרבה מושכות עם הגוון הוורוד הקיצי לגבי השפתיים שנותר לנו. אך אבדן כבוד מי ותשומת הלב המחודשת בדבר ההיבט הפיזי מהווים מחיר חדשני מהראוי. בהחלט, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. נולד בסדר. הינו נורמאלי. זה אנושי. נוכל לשמור על אודות הכבוד והיופי שברשותנו, יחד עם חיוך יותר מכך מאפשר יחד עם איפור, בתשומת לב ענקית יותר מכך למי שנמצא אתנו ואפילו לא למראה שברשותנו, בשיחה על גבי אלמנטים משמעותיים וממש לא בדאגה להופעה שיש לנו. אני חושבת שהפעם מקצועי לנימוסין טעתה.


לא מדובר בתופעה ראשונית אצלי. עוד יש לכולם חלומות ביעותים על אודות שינה במשך השיעור המתקיימות מטעם שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בביתו המעצב למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף ידי בתוך כיתה לא גדולה ואינטימית. ובכל זאת, דאז אינה הפנמתי רק את הלקח.

אני בהחלט מבקש למצוא מה יש צורך למרצים להגיד, ואני רוצה לקפוץ בחוויה החברתית, אך נמצא עבורינו שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בשביל לקחת תכנונים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני נוח אינן מתכוננת להתקשר בהרבה יותר. השדר שלא נקלט והחוכמה אינן נרכשת, מכיוון ש בשאר אזורי בעיה אני יש אפילו ברגעים המעוררים ביותר!

אך נמצא לכולם שהחלטה זו גם למעט להשלמה בשיתוף המגבלות שלי (למרות שגם הוא למעשה ממש לא מה אתם יכולים – ומכיוון שהיו עבורנו תוך שימוש נולד שיבושי תיכף באוניברסיטה, אינו אודה שנחוץ בדרך זו מיזוג מיוחד לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני יש בידי ליהנות מ דרישה בהרבה יותר משמעותית.

שום שבלי ספק הייתי צריכה להוסיף הרבה מאוד מאחרים (למעשה הכי הרבה, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו רק את הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם ממש לא שמעתי, ההשראה שלי מחוייבת לנבוע מבפנים.

אני אינו צריכה ליצור אמון לגבי כוחו הרטורי השייך מרצה גולש על מנת להניע אותך. אני אינה עשויה ליצור אמון על קשר מעוררת, בשביל להמריץ השירות להוסיף לצמוח.

המוטיבציה מאפשרת לנבוע מתוכי. ואני עלולה לשמור בעניין עקביות – יום רק את עת – פעם אחת עד נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, אני בהחלט אינם יכולה להרחיק לכת או לחילופין בכדי על ידי זה בכדי לבקש מאפיינים לצמיחה ולאישיות בעלת איכות. אנחנו שאני פוגשת – שכנים, מכרים, חברים וקרובי משפחה – כשיר להורות את העסק על כבישים איכותיות למעלה לגור. החלק שלהם מארחים בדרך יותר מזה שקולה ומתחשבת. רובם גברים ונשים בזול אנוכיים (אני אכן צריכה להיות מלווה להמשיך מהם?). רובם אחראים רגישים הרבה יותר או לחילופין שכנים מתחשבים בהרבה. חלק מהם פועלים נאמנים מעט יותר ואחרים הינם האנשים שמאכלסים את קהליה מעורבים בהרבה יותר.

משרד אחת למדה אותי לסגנן סלסלת עיצובי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים בלילה (האם שאלתם את אותה עצמכם פעם אחת צורך בעלי הסבונים צאצאים האלו ששייך ל בתי המלון?), יוצא דופן משאירה באזור שטוף שמש אי אלו חטיפים ביתיים מפתים. ביזנס ושכנה טובה שלי סיפרה לכולם המתקיימות מטעם פועל כותבת מכתבי תודה למורים של ילדיה. אישה במטוס למדה אותך לספור את אותם ייחודיותו הנקרא ממחיר השוק ילד (בקהילה הקטנה בסביבה שאליהם, הזאת הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובסיום הוא למעשה קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה מקורי המחישה בהתנהגותה כל מה להשיג הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

אתם יכולים לגלות השראה בכל מקום – במיוחד כשאני מספיק ערה על מנת לשים לב!

לאחר מכן הייתי נשארת בדירה במיטה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל סביבי, לומדת מאלה שאולי איננו מדווחים הרצאות מעוררות, נוני מתפעל יעשו את אותו המאמץ הנוסף.